חוק הביטוח הלאומי מגדיר שלוש קצבאות שונות על-פי קבוצות גיל לאנשים התלויים בעזרת הזולת בביצוע פעולות היומיום: (א) גמלה לילד נכה – לילדים שעדיין לא הגיעו לגיל 18. (ב) קצבה לשירותים מיוחדים לנכים – לבני 18 עד גיל פרישה. (ג) גמלת סיעוד – למי שהגיעו לגיל פרישה. מבחני הזכאות ורמות הגמלה שונים מקבוצה לקבוצה. בסקר זה נתמקד בשתי קבוצות הזכאים הראשונות – ילדים המקבלים גמלה לילד נכה ומקבלי הקצבה לשירותים מיוחדים.
הגמלה לילד נכה נועדה לסייע למשפחה המטפלת בילד עם צרכים מיוחדים בהוצאות הכרוכות בטיפול האישי והסיעודי הקשה בו או בכל טיפול אחר שנועד לשפר את תפקודו, וכן לעודד אותה לטפל בילד במסגרת הבית והקהילה. בשנתיים האחרונות אנו עדים לעלייה בקצב הגידול במספר הילדים המקבלים את הגמלה, כתוצאה מהרחבת העילות המזכות בגמלה. בדצמבר 2013 הגיע מספרם לכ-38 אלף, שהם על-פי הערכות כ-15% מסך הילדים עם צרכים מיוחדים החיים בישראל.
הקצבה לשירותים מיוחדים משולמת לבני 18 עד גיל הפרישה (ולעתים, לפי בחירתם, גם לאחר גיל הפרישה) והיא מסייעת למי שתלויים בעזרת הזולת בביצוע פעולות היומיום או שזקוקים להשגחה מתמדת למניעת סכנת חיים לעצמם או לאחרים. כ-42 אלף אנשים קיבלו ב-2013 קצבה זו מדי חודש. בשנת 2013 מספר המקבלים הוסיף לגדול בהשוואה לשנים קודמות.
פרסום זה מציג את מאפייניהם של מקבלי קצבאות אלה בשנת 2013, תוך הבחנה בין המצטרפים החדשים בשנת 2013 לבין המקבלים שהחלו לקבל אותן בשנים הקודמות.